כהן חגית קבלני בניין בע"מ ואח' נ' גבורין ואח'

פסק דין

מבוא

אלו הן תביעה ותביעה שכנגד שהגישו הצדדים האחד נגד משנהו.

התובעת, שביצעה עבודות שיפוץ בדירת הנתבעים, תובעת את יתרת התמורה בסך של 166,656 ₪ שלטענתה לא שולמה לה עבור ביצוע העבודות.

הנתבעים, מנגד, תובעים פיצוי בסך של 45,110 ₪ בגין הנזקים שלטענתם גרמה להם התובעת, עקב איחור בביצוע העבודות ובגין ליקויים בעבודתה.

טענות התובעת

התובעת הינה חברה בע"מ העוסקת, בין היתר, בעבודות בנייה ושיפוצים.

בחודש מאי 2007 פנו הנתבעים, בני זוג המתגוררים בקיבוץ מרום גולן, אל התובעת והזמינו ביצוע עבודות שיפוץ והרחבה בדירתם.

בין הצדדים נחתם הסכם לפיו היה על התובעת לבצע את העבודות תוך 3.5 חודשים, בתנאי שלא יחול עיכוב בתשלום מצד הנתבעים, וזאת בתמורה לסך של 195,000 בתוספת מע"מ ובתנאי תשלום כפי שפורטו בהסכם (נספח א' לכתב התביעה).

התובעת ביצעה את העבודות למרות שהנתבעים הפרו את ההסכם מצידם, בכך שלא עמדו בתשלומים, וזאת מאחר שהבטיחו להסדיר את התשלום במענה להפצרותיו של מנהל התובעת.

להפתעתה הרבה של התובעת, בסוף חודש ספטמבר 2007 ולאחר שהתובעת ביצעה את מרבית העבודות עליהן סוכם ונותרו עבודות מינוריות בלבד להשלמת העבודה, הודיעו הנתבעים לתובעת, באופן חד צדדי ובחוסר תום לב משווע, על הפסקת ההתקשרות בין הצדדים (נספח ב' לכתב התביעה).

הודעה זו באה לאחר שמנהל התובעת ביקש מן הנתבעים, במשך תקופה ארוכה, להסדיר את התשלומים בהתאם לשלבי העבודה שבוצעו והושלמו, בהתאם להסכם, ואולם הנתבעים לא שעו להפצרותיו הרבות ולא עמדו בהתחייבויותיהם לשלם, אלא שילמו סכומים נמוכים כאוות נפשם.

התובעת הודיעה לנתבעים כי היא מסרבת להפסקת ההתקשרות וכי יש לה תחושה שעיתוי ההודעה אינו מקרי ונגוע בחוסר תום לב משווע אשר מטרתו אחת - לחמוק מתשלום יתרת החוב שנותרה בזמנו (נספח ג' לכתב התביעה).

לאחר דין ודברים בין הצדדים ועל מנת לסיים את היחסים באופן מכובד, הסכימה התובעת, לצרכי פשרה בלבד ולפנים משורת הדין, לקבל מהנתבעים סך של 132,424 ₪ (לא כולל מע"מ) עבור העבודה שביצעה. התובעת הסכימה, מתוך רצון טוב, אף להעניק לנתבעים הנחה בשיעור של 10% מסכום זה, כך שסכום התמורה עמד על סך של 119,182 ₪ בצירוף מע"מ (העתק כתב הכמויות והמחירים החדש – נספח ד' לכתב התביעה).

עד לפשרה שהושגה, שילמו הנתבעים על חשבון החוב סך של 51,948 ₪ במצטבר, כך שנותרה יתרה לתשלום בסך של 67,234 ₪ בצירוף מע"מ.

ואולם, הנתבעים לא עמדו אף בהסכם הפשרה ולמעשה - עד היום הם לא שילמו את יתרת התמורה עבור העבודות שבוצעו בפועל.

לאחר שקצה נפשה של התובעת מהבטחות השווא של הנתבעים להסדרת יתרת התשלום ומהתנהלותם חסרת תום הלב, פנתה אליהם התובעת ביום 9.3.2008 באמצעות בא כוחה בדרישה לתשלום יתרת התמורה (נספח ה' לכתב התביעה).

ביום 20.3.2008 קיבלה התובעת את תשובת הנתבעים, ממנה הבינה כי הם עומדים על סירובם לשלם את יתרת התמורה, שכן הנתבעים העלו בה טענות חדשות "מן היקב ומן הגורן" על מנת להצדיק את התנהלותם (נספח ו' לכתב התביעה).

ביום 1.2.2008 ביקר מומחה מטעם התובעת, אינג' עזרא אלוני (להלן: "אינג' אלוני"), באתר העבודה לשם בדיקה ואומדן של העבודות שבוצעו. אינג' אלוני העריך את העבודות שבוצעו בסך של 130,358 ₪ (לא כולל מע"מ, לפי מדד תשומות הבנייה מרץ 2008; העתק מחוות הדעת – נספח ז' לכתב התביעה).

התובעת טוענת כי היא עמדה בכל התחייבויותיה כלפי הנתבעים על פי ההסכם וכי היא יכלה לסיים את העבודה שהוזמנה על ידי הנתבעים, אלמלא הם הפסיקו את עבודתה והפרו את ההסכם.